ליסקאר רם בע"מ נ' יהושע

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, התנגדות לביצוע שטר ובקשה לביטול עיקולים והגבלות.

היום התקיים לפניי דיון בכל הבקשות בנוכחות הצדדים, וניתן לתת החלטה בבקשות.

א.הארכת מועד. המבקש הינו אחד משלושה חייבים בתיק ההוצל"פ שבכותרת שחתמו שלושתם על הסכמי התקשרות עם המשיבה בקשר לשני כלי רכב: מאזדה 3 וסובארו B3.

ההסכמים ובצמוד אליהם שטר חוב נחתמו ביום 26/8/08.

התברר כי התנגדות מטעם החייבים מס' 1 ו-2 הוגשה, ניתן פסק דין בהסכמה והחייב מס' 2, מר ליאור ישראל, החל משלם 1,000 ₪ לחודש לפי ההסכם (פרוטוקול, עמ' 3, שורות 11-17).

המבקש, החייב מס' 3, טען כי לא קיבל את האזהרה, מאחר ואינו גר עם פרודתו מאז חודש נובמבר 2008, עקב סכסוך שהתגלע ביניהם ואין לו כתובת קבועה. גב' בת-אל יהושע אמנם הגיש ביום 25/6/13 תצהיר לתמיכה בטענת המבקש, כאילו חתמה על קבלת האזהרה לאחר שציינה בפני השליח כי הינה פרודתו, אך לאחר כמה ימים החזירה אותה אל בית הדואר ולא סיפרה למבקש על הדבר, מאחר ולא היו בקשר. המצהירה לא התייצבה לדיון בטענת ב"כ המבקש כי הסכסוך בינה לבין המבקש קיים עד היום, אך טענה זו נדחתה על ידי ונקבע כי התצהיר יוצא מהתיק (שם, עמ' 1-2).

בדיון גם התברר כי הטעם להימנעותה של גב' יהושע מלהתייצב לדיון הינו המסקנה הראייתית כי היא מבקשת להימנע מחקירה, והדברים אינם אמת. אין מחלוקת על העובדה לבדה לפיה המבקש לא גר עם פרודתו בזמנים הרלוונטיים, אך אין בכך כדי להכשיל את המסירה או לבסס אי ידיעה על ההליך. בעדות המבקש התברר כי טענתו רעועה ויסודותיה נשמטו. בניגוד לטענת המבקש לפיה נודע לו לראשונה על ההליכים ביום 3/6/13, עת קיבל טלפון ממשטרת ישראל בעניין צו הבאה, התברר כי המבקש ידע על ההליכים ואף על ביצוע עיקול מטלטלין בבית פרודתו (פרוטוקול, עמ' 7, שורות 23-27). המבקש גם העיד על מצבה הנפשי של אשתו בעת שקיבלה את המכתבים השונים עבורו: "אשתי שהיא התחילה לקבל את המכתבים היא נבהלה מאד, וגם מההוצל"פ, ולא הייתי בסביבה רק אח"כ נודע לי שהיא החזירה את זה לדואר" (שם, עמ' 6, שורות 13-17). זאת ועוד, בעוד האשה מצהירה כי "מאחר ולא היה ביני לבין עמוס כל קשר במועד המצאת המכתב משלכת ההוצל"פ, לא סיפרתי לעמוס על ביקורו של שליח ההוצל"פ..." (סעיף 6 לתצהיר). המבקש דווקא העיד כי היה מקבל באמצעות ילדיו בהרבה מקרים (פרוטוקול, עמ' 6, שורות 8-10). גם הטיעון של ב"כ המבקש החליש את גרסתו לפיה נודע לו על ההליך רק כאשר התקשר אליו שוטר בקשר לצו ההבאה מיום 3/6/13. ב"כ המבקש טען בתשובה לשאלתי בעניין ידיעת המבקש על הגבל רשיון הנהיגה שלו משנת 2009 כי המבקש לא ידע על ההגבלה ב"זמן אמת" אלא רק כאשר ביקש לחדש את רשיון הנהיגה "וזו הסיבה שהגשנו את הבקשה להסרת ההגבלות..." (שם, עמ' 2, שורות 22-26).

בנוסף הציגה המשיבה בתגובתה מסמכים מלשכת ההוצל"פ המעידים על הליכים רבים שננקטו נגד המבקש ורכושו, עד כדי מימוש כספים מחשבונו ומקופת גמל, והמבקש המשיך וטען כי לא ידע על ההליכים כלל. המבקש תלה את חוסר ידיעתו באי קבלת הדואר, וגם בכך שלא ניהל חשבון בנק (פרוטוקול, עמ' 6, שורה 27 עד עמ' 7, שורה 6). גם גרסה זו אינה סבירה כשלעצמה, שכן הכיצד עובד אדם ומקבל משכורת ואין לו חשבון בנק, כיצד לוקחים לו כספים (שאין לו) והוא אינו מרגיש? אין זאת אלא שהמבקש לא אמר אמת, והנכון הוא האמור בתצהירו מיום 31/7/13: "בעקבות ההגבלות שהוטלו עליי ע"י המשיבה, איני יכול לבצע כל פעולה בחשבונות הבנק שלי..." (סעיף 2 לתצהירו התומך בבקשה לביטול עיקול). כלומר שיש למבקש חשבונות בנק ואף יותר מאחד.

מצאנו אם כן כי המבקש הציג גרסה לא הגיונית, לא עקבית, שנסתרה פעם אחר פעם, ואני קובעת כי אף שלא גר עם פרודתו במען ביצוע המסירה, הוכחה ידיעתו בפועל או בכח, ותמונת המצב שנתגלתה הינה של עצימת עיניים והתעלמות מכוונת מההליכים, עליהם ידע המבקש במגוון הזדמנויות. עצם העובדה שהמבקש לא עדכן מען שונה במרשם האוכלוסין, ולא הודיע למשיבה על שינוי במענו, למרות שידע כי החברה לא עמדה בהסכם, אינה מזכה אותו בחסינות מפני מסירת מסמכים משפטיים (ראה בהשאלה תקנה 499 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, כפי שתוקנה בתיקון תשע"ב. אין בכך, שהתיקון לא היה בתוקף בעת המסירה דנן, כדי לשנות את התוצאה, בהינתן שהוכחה ידיעת המבקש אודות ההליכים השונים והרבים בתיק ההוצל"פ).

ההלכה הקובעת כי יש להקל עם מחדלים דיוניים אינה חלה במקרה של המבקש משני טעמים: האחד, שאין מדובר בזניחת הדרישה לטעם למחדל, והשני, והחשוב יותר, כי אין בפי המבקש כל הגנה בפני התביעה השטרית, אף לו היה מגיש את הבקשה במועד.

ב. סיכויי ההגנה. טוענים באי כח המבקש כי יש ליתן לו את יומו בפני בית המשפט מאחר ויש לו הגנה. הפכתי והפכתי בתצהירו של המבקש ולא מצאתי נימוקי הגנה בפני התביעה השטרית. המבקש מודה הודאה מלאה בחתימה ובנכונות לחתום על המסמכים ועל שטר החוב ולערוב להתחייבויות החייבת מס' 1, ע.ל.ה. בניה ופיתוח בע"מ (להלן: "החברה") יחד עם החייב מס' 2, מר ישראל ליאור (סעיף 6 לתצהיר מיום 23/6/13 לתמיכה בבקשה ןהארכת מועד ובהתנגדות). המבקש מודה כי הרכב מאזדה נמסר לשימושו ולשימוש אשתו, בנוסף לרכב עבודה אחר "טנדר" שהיה לו (פרוטוקול, עמ' 4, שורות 13-15). גם טענות המבקש כאילו העביר את "מלוא זכויותיי ומניותיי בחברה" למר ליאור ישראל התבררה כשקרית. אמנם המבקש העביר מניות למר ישראל ביום 31/3/08 (נספחים א' ב' לתצהיר המבקש), אך למרות זאת המשיך להיות בחודש אוגוסט 2008 בעל זכות חתימה בשם החברה (פרוטוקול, עמ' 5, שורות 16-18) וגם מנכ"ל (שם, שורות 13-15), ואפילו לא נפרד ממר ישראל ומהחברה אלא לאחר החתימה על שטר החוב "או בתפר" (שם, שורות 20-30).

עולה אם כן המסקנה כי נסיון המבקש להרחיק את עצמו מהחברה עומד בניגוד לעובדות, הוא לא הפסיק לעבוד בחברה, לא נפרד ממר ישראל, אלא חודשים רבים לאחר מכן (כנראה בנובמבר 2008, פרוטוקול, עמ' 5, שורות 19-20), נשאר מנכ"ל החברה ובעל זכויות חתימה ביחד עם מר ישראל, ובמיוחד הסכים לערוב לחיובי החברה, קיבל ממנה רכב לשימושו הפרטי, וויתר על דרישת תשלום מהחברה לפני פניה אליו כערב. טענת המבקש כי הרכב נלקח ממנו באישון לילה ללא ידיעתו מחזקת את העובדה שחיובי הרכב, ששימש אותו אישית למצער עד ליום 31/12/08, זמן רב לאחר שטען כי נפרד ממר ישראל ומהחברה, בוצעו ע"י החברה עבורו, ואין להתפלא כי הסכים לערוב לחיובים אלה (סעיף 7 לתצהיר המבקש). הטענה גם מאמתת את העובדה שהחברה איחרה בתשלום החודשי, דבר שזיכה את המשיבה לקבל את הרכב לחזקתה. עצם לקיחת הרכב ע"י המשיבה אינו עילת הגנה. יודגש כי ב"כ המבקש טענו בבקשה ובסיכומים טענות עובדתיות רבות, אך באין להן זכר בתצהיר המבקש, לא ניתן לשקול לתת לו רשות להתגונן בטענות אלה.

המבקש ויתר על הדרישה מהחברה תחילה וממילא המבקש היה בכל הזמנים הרלוונטיים מנכ"ל החברה, עבד בשירותה וידע על ההליך מעצם לקיחת הרכב מביתו, על כן הטענה להעדר יריבות או חיוב לדרוש מהחייב תחילה אינה חלה במקרה זה.

הסיכום הינו כי המבקש לא הציג כל הגנה ראוייה לבירור בפני התביעה לקיום התחייבותו השטרית כלפי המשיבה, ועל כן אין הצדקה גם להאריך לו את המועד להגשת ההתנגדות לביצוע שטר.

בנסיבות אלה הדיון בבקשה לביטול הליכים יוצא מגדר סמכותי ומוחזר ללשכת ההוצל"פ.

מאחר וכבר שמעתי את התיק, אני ממליצה לב"כ המשיבה להסכים לביטול ההגבלה על חידוש רשיון הנהיגה בלבד, בהינתן כי המשך עבודתו של המבקש לפרנסתו הינה אינטרס משותף של המבקש והמשיבה, על מנת שתוכל לגבות את חובה.

הבקשה להארכת מועד, ההתנגדות לביצוע שטר והבקשה לביטול הליכים נדחות.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

ניתנה היום, י"ב אלול תשע"ג, 18 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.